גנאלוג, גניאולוג ומה שביניהם

בראשית העשור הקודם, כאשר המילים "גנאלוג", "גנאלוגיה" החלו להטמע בשימוש בשפה העברית, התעוררה שאלת האיות הנכון של מלים אלה. דקדקני הלשון שבו עם התשובה הרשמית של האקדמיה ללשון העברית, שקבעה כי האיות המופיע בראשית פסקה זו הוא הנכון. אז החלה גם המערכה להטמעת איות זה.

כאשר רשימה זו נכתבה לראשונה ב-2010, היו עדיין עשבים שוטים רבים, שהוציאו ממקלדותיהם משפטים כגון: "הגניאולוג העוסק בגינאולוגיה …". גם מקורות סמכות לכאורה, לא גילו אז רגישות לשפה העברית. בית התפוצות בחר להתעלם מהמלצת האקדמיה, והפנה את המבקרים באתר שלו אל "גניאלוגיה יהודית". העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה, לא פסחה על שום איות אפשרי – אולי מתוך תקווה לרצות את הכל. בדף הקצר המתאר "מי אנחנו" הופיעו כל האפשרויות הבאות: גניאלוגיה, גניאולוגיה, גניאלגיה.

לעומת זאת, בפורום "שורשים משפחתיים" הקפידו מנהיגיו לאיית כיאות "גנאלוג", ו"גנאלוגיה". אך אחדים מחברי הפורום אינם בוחלים ב"גניאולוג", גניאלוג", ואחיהם.

נכון ל-2015, אני יכולה לבשר כי חל שיפור רב. בגרסת האתר החדשה של בית התפוצות מופיע האיות התקני – גנאלוגיה. וגם אחרים הטמיעו את האיות התקני, אם כי לא קלדני וקלדניות בתי המשפט למשפחה.

ולמה זה בכלל חשוב?
למתעניין המזדמן, סוגיית האיות של מילה לועזית שהוטמעה בשפה העברית אכן אינה חשובה, למעט אם הוא שייך למיעוט הנכחד המדקדק בעניינים אלה. אך גנאלוג טוב אמור להיות מבורך במגוון כישורים, ואחד מהם הוא הקפדה יתרה על פרטים. אם הכותב אינו מבדיל בין גניאולוג לגנאלוג – האם אין חשש שיטעה, למשל, בין רחל ורכל (שתי האחיות התאומות שנולדו ב-1875 ואת תולדותיהן עליו לחקור)? או בין שתי הערים Kowel ו-Kowal שהיו בפולין בין המלחמות, המרוחקות יותר מ-400 ק"מ זו מזו?

ואת העיקר, כמעט שכחתי: מקור המילה גנאלוגיה הוא ביוונית. גנאה – דור.