אל התוכן

פרויקט מיוחד: גיבורים סביב לו

מאת הרב נפתלי אהרון וקשטיין * כל הזכויות שמורות

* פרויקט סקירה יחודי, של תיעוד כל תלמידי מרן הבעש"ט זי"ע – ואף חשיפת דמויותיהם של תלמידים אשר לא נודעו בשמם * מיזם ענק ממדים, המוכיח את היות תלמידי ה"בעל שם טוב" ראשי בני ישראל, אשר מהם נפוצו המשפחות המוכרות לנו כיום * רישום מקיף, אשר יכלול משפחות רבות, ילמד את יחוסיהן, ממגוון מקורות נדירים, ובסיוע קוראים נאמנים * יובל ה-250 לפטירת רבינו אור שבעת הימים הבעש"ט זי"ע * מאמר ראשון בסדרה *

מבוא

א

"תלמיד הבעש"ט הקדוש" – מאי משמע?

"מרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר [הבעש"ט זי"ע] אמר, שנשמתו לא רצתה לירד לזה העולם מפני הנחשים השרפים שיש בכל דור, שלא יוכל לקום מפניהם חלילה, שלא יחלישו דעתו כל כך עד שיתבטל חלילה, ונתנו לו שישים גיבורים נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון בעל המחבר ספר מאיר נתיבים, וכדומה לו". [הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקאמארנא זי"ע, "נתיב מצוותיך" - לבוב תרי"ח. נתיב התורה, שביל א' אות י"ג].

*

דומה, שאין כמו התואר הנשגב "תלמיד הבעל שם טוב", ללמד על ההערצה הגדולה, כמו על הקדושה היתירה שמייחסים לנושאו. תואר זה, היה עולה בעיני החסידים, עשרת מונים על כל רובי התוארים שנכתבו ושיכתבו על כל אחד מגדולי וקדושי הדורות שלאחריו.

כ"חבל נביאים", חרדו חסידים לשמם ולזכרם של מרן הבעש"ט ובני היכלא קדישא דיליה. כנשמות מימות התנאים והאמוראים, ששתלם הקב"ה בדורות המאוחרים, להשיב לב ישראל הגולים, הסחופים והדוויים, לאביהם שבשמים.

- ב -

בני היכלא – ראשי בני ישראל

במלאות חמישים ומאתיים שנים לפטירת רבן של כל בני הגולה לדורות עולם רבי ישראל בעל שם טוב זי"ע, יוצאים אנו בפרויקט יחודי, של איסוף וקיבוץ שמותם של הצדיקים שנמנו על אותה חבריא קדישא. באשר מהם, נפוצו משפחות רבות, עד שמשפחות רבות אינן יודעות אשר בראשה מוצבת דמותו של אחד מ"תלמידי הבעש"ט".

ביריעה שלפנינו, ובעוד רבות אחריה, נחשוף פרטים חדשים על אותו בית מדרש, ועל "תלמידי הבעש"ט" שגדשוהו ומילאוהו בתורתם ובעבודתם. לתיעוד דמותם הקדושה, נוסיף גם את רשימת משפחות צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם עד לזמנינו – בסקירה כללית כמובן, בלא שמות פרטיים, להקל את החיפוש והמציאה.

ברשימות שלפנינו, יוכל כל החפץ, לתור אחר משפחתו או משפחת אבותיו וקרוביו, לתור ולראות, מי מתלמידי הבעש"ט עומד בראשם, ומאיזה נהר מעז'יבוזאי המה נמשכים.

להשלמת מטרתינו, מקווים אנו להסתייע בשיתוף פעולה פורה ומהנה עם ציבור הקוראים שיחיו, אשר ללא ספק יפתחו בפנינו את אוצרותיהם, ימציאו רשימות משפחתיות, יעבירו מסורות ושמועות ויעמדו לימיננו בכל המצטרך.

תקוותנו איתנה, שיהיה הדבר לעזר ולתועלת, למען ידעו המשפחות את שורש יחוסן החוטר מ"תלמידי הבעש"ט", ויועיל הדבר להליכה בדרכיהם. אהבת עולם, תבוא לבנים, בזכירת ברית אבות להם, ובאחיזת מעשיהם בידיהם.

- ג -

מי ברשימה?

ממרחק השנים, בחלוף מאתים וחמישים שנה לפטירת הבעש"ט זי"ע, קשה מאוד להגדיר במדויק את אלו שבאו בקשר עליון דאורייתא עם מורינו הבעש"ט זי"ע. אין אנו יודעים מי רק התראה; מי נסע גם להסתופף; מי היה רק בגדר 'דורש בעצתו'; מי החשיב עצמו לתלמיד, ומי הפך לחד מן מבני היכלא קדישא.

מהאי טעמא, הכללנו בפרקי ה"גבורים סביב לו", את כל מי שנודע לנו שהיה לו קשר כלשהו עם הבעש"ט זי"ע בחיי חיותו. ואף אם מדובר במי שרק נפגש עם הבעש"ט, או שראה פניו באקראי, ואפילו פעם אחת בחייו בלבד. אף זו לא תהי דבר קל בעיניכם.

*

וכבר ציוה הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע לבניו הקדושים, שיכבדו את אחיהם הגדול – הרה"ק רבי יהודה מאיר משפיטאווקא זי"ע – ביתר שאת וביתר עוז. ראשית, משום שהוא אחיכם הבכור. אולם עוד מעלה יתירה יש בו, שהוא נולד עוד בחיי הבעש"ט זי"ע… פוק חזי עד היכן הדברים מגיעים.

- ד -

האם לא מוצה הנושא דיו?

דומה, אמנם, שכבר מוצה המחקר אודות תלמידי הבעש"ט זי"ע. שמותם של קרוב לשלוש מאות תלמידים כבר פורסמו בכתובים במאמרים שונים על גבי במות רבות.

ברם, מי שיעקוב אחרי מאמרים וכתבי תולדות שיוצאים לאור חדשים לבקרים, יווכח שעדיין לא מצינו כלל וכלל את המחקר. הא ראיה, אשר מדי תקופה, מתגלים תגליות חדשות בענין זה.

רשימות משפחתיות ומגילות יוחסין מכתבי היד שברשותינו, המצויים בגנזי "המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל", המה מעידים על כך כמאה עדים. מסורות משפחתיות רבות, המגוללות על גבי מגילות במאגר, חושפות בדרך אגב על אחד מראשי המשפחה שהסתופף בצילא דמהימנותא, וכי אף הוא היה מבני היכלא קדישא של הבעש"ט זי"ע.

כך הפך בשנים האחרונות ה"מאגר העולמי" – למקור חשיפות חדשות, המגלה פרטים רבים על רבינו הקדוש ותלמידיו זי"ע. בידכם, להעשיר את המחקר עוד ועוד.

פרק א

משפחת "היילפרין" ו"מורגנשטרן" והמסתעף

אבי המשפחה: רבי דוד היילפרין מאוסטרהא, תלמיד הבעש"ט

א

רבי דוד היילפרין מאוסטרהא

מן המקורות הקדומים ביותר לשמותיהם של כמה מחשובי תלמידי מרן הבעל שם טוב זי"ע, הוא ללא ספק צוואתו המפורסמת של הרה"ק רבי דוד היילפרין מאוסטרהא זי"ע.

בצוואה זו, שנדפסה לאחר מכן כספר/קונטרס בשם "דרכי ציון", הוא מוריש סכומים גדולים לתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע, ובראשם לבן רבו – הרה"ק רבי צבי מפינסק – בנו של הבעש"ט. ספר הצוואה, שנדפסה לראשונה בפולנאה בשנת תקנ"ח, לא היתה בר השגה כמעט הדפסתו לראשונה, למעט אי אלו תקופות קצרות.

הרה"ק רבי דוד היילפרין זי"ע, שימש כאב"ד דק"ק אוסטראה ודק"ק זסלאב. זכה ונתקיים אצלו: 'אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד', בישבו על כס הרבנות בקהילות מפוארות ביותר שנים רבות, עוד האריך ימים בזיקנה מופלגת, ואף זכה כל ימי חייו לעשירות מופלגת.

לאחרונה, ההדירו את הספר מחדש מכון "באר יצחק – סקאליא", עם הוספות רבות וחשובת, ובתוספת פרטים לתולדות המחבר ובני משפחתו. עבודה מקצועית נעשתה שם לתולדותיו של רבי דוד ומשפחתו, ותוקנו שם טעויות ושיבושים רבים שנשתרשו בין חוקרי הדורות.

כמו כן, מצורף לספר "ליקוטי אמרים", מאת בנו הרה"ק רבי ישכר דוב בעריש היילפרין זי"ע, אף הוא מבני היכלא קדישא של מרן הבעש"ט זי"ע, ובו חידושי תורה נפלאים בדרך הקבלה והחסידות.

לא נרחיב במסגרת יריעה זו בקשריו המופלאים עם הבעש"ט זי"ע, ואודות ביקורו של הבעש"ט בביתו שבזסלאב, וכמסופר רבות בספרי קוראי הדורות. ברם, אך זאת נציין כאן את דברי בעל "מזכרת גדולי אוסטראה" הכותב: "וקבלתי דברים פרטיים שאמר הבעש"ט ז"ל להג"מ דוד, והדברים נתאמתו בפועל במשך הזמן, אך גבול שמתי לי לבל אכתוב דברים כאלה בספרי", עכ"ל. רבי דוד נפטר בשיבה טובה ובזיקנה מופלגת, ביום ט"ז בתמוז שנת תקכ"ה.

- ב -

אביו, וצאצאיו

אביו, הרה"ק רבי ישראל היילפרין – אב"ד דק"ק אוסטראה וזסלב, נודע כאיש מופת. בספר "ילקוט מנחם" מבעל המחבר ספר "מזכרת גדולי אוסטרהא", מובא מעשה מופת שארע אתו. המעשה נדפס בלשונו, בסוף ה"דרכי ציון" מהדורת סקאליא הנ"ל.

מלבד בנו רבי דוד, התפרסם בן נוסף של רבי ישראל, ה"ה הרה"ק רבי יואל היילפרין, בהיותו חותנו של הרה"ק רבי פינחס הלוי הורביץ – בעל ה"הפלאה" זי"ע.

[על אודות חותנו של רבי דוד, הרה"ק רבי חיים בנו של רבי בנימין וואלף בעל "עיר בנימין". ועל יחוס במשפחה, יש להרחיב רבות, ועוד חזון למועד אי"ה].

*

מילדיו, ידועים לנו:

א] בנו, הרה"ק רבי יצחק אייזיק היילפרין. מוזכר בצוואת אביו רבי דוד, ובשבחי הבעש"ט. אין לנו מידע אודותיו.

ב] בנו, הרה"ק רבי ישכר דוב בעריש היילפרין זי"ע – אף הוא מתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע. [על חותנו, הרה"ק רבי יחיאל מרגליות מהורודנא, באחד המאמרים אי"ה]. איש קדוש ומפורסם בדורו. חידושי תורתו בקבלה ובחסידות בספר "ליקוטי אמרים" המצורף ל"דרכי ציון" מהדורת סקאליא.

ג] חתנו, הרה"ק רבי מנחם מנדל [מורגנשטרן] מקאריב זי"ע, בן רבי יהודה לייבוש מקאריב, בן רבי נפתלי הירץ מירל'ש – דיין בברלין, בן רבי בנימין פרענקל-מירל'ש מברלין, ולמעלה בקודש – ממשפחות מיוחסות בישראל. [באחד מפרקי "ויתילדו" נרחיב אי"ה ביחוסו הרם]. בנו, רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן מגוריי, הוא אבי הרה"ק רבי מנחם מנדל מורגנשטרן – השרף מקאצק זי"ע.

יש לציין שבספר "שיח שרפי קודש" כותב שכינה את שם משפחתו "היילפרין" על שם חותנו, ונכדו השרף מקאצק זי"ע שינה ל"מורגנשטרן". ברם, הדבר צריך עיון, וככל הנראה אביו – ואולי גם זקינו – של הרה"ק מקאצק זי"ע, נקראו אף הם בשם "מורגנשטרן". [ענפים רבים היו להם לנושאי שם משפחת "מורגנשטרן" ברחבי פולין וגליציה, ולא בהכרח שכולם היו בני משפחה אחת].

ד] חתנו, הרה"ק רבי הירץ זי"ע – אף הוא מתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע. מוזכר בשבחי הבעש"ט.

ה] בן זקוניו, הרה"ק רבי ישראל היילפרין. אין לנו מידע אודותיו.

- ג -

המשפחות המסתעפות

משפחות רבות בימינו נמנים על צאצאי הרה"ק רבי דוד היילפרין מאוסטרהא – תלמיד הבעש"ט זי"ע. בתוכם, ענפים ממשפחות:

איזבי, אלתר, בורנשטיין, ברגמן, גוטער, גולדשטיין, גרינפלד, גרנטשטיין, גרפינקל, הלפרין, ויינברג, ויינגוט, ויינר, וקסלמן, וקסלר, זילברברג, זילברשטיין, טאומן, כ"ץ, לייבוביץ, לנדברג, מורגנשטרן, מיליקובסקי, מנדל, סילמן, עסטרייך, פלומנבוים, פלקסר, פרלוב, ציטרין, קאליש, קופרברג, קורן, ראנד, רבינוביץ, רובינשטיין, רוטשטיין, רפפורט, שארר, שיינר, שניידר, שפירא, ועוד.

פרק ב

משפחת "זינגער" והמסתעף

אבי המשפחה: רבי משה הכהן משדה חדש, תלמיד הבעש"ט

- א -

רבי משה הכהן משדה-חדש, בניו וצאצאיו

מהני ארייוותא די בהיכלא קדישא של מרן הבעל שם טוב זי"ע, היה הגאון הקדוש המקובל רבי משה הכהן זי"ע, ששימש בקודש כאב"ד דק"ק שדה חדש.

אין לנו מידע אודותיו, מלבד שימושו ברבנות שדה-חדש, והיותו מתלמידי הבעל שם טוב זי"ע. לאחר פטירתו, זכה ונטמן סמוך לרבו הקדוש בבית החיים במעז'יבוז'.

*

אביו של רבי משה, היה הגאון הקדוש רבי [אברהם] צבי הירש הכהן זי"ע, ששימש אף ברבנות כאב"ד דק"ק זאריק.

את רבי אברהם צבי הירש הכהן מזאריק – אנו מוצאים בין החותמים ב"הסכמת הרבנים המאורים הגדולים והגאונים דגליל לבוב" על הספר "מצנפת בד", [מאת הגאון רבי אלכסנדר זיסקנד אב"ד דק"ק וואלברום, נדפס בזאלקאווא בשנת תקי"ז], יחד עם הגאונים המפורסמים רבי חיים הכהן רפאפורט אב"ד דק"ק לבוב ורבי זכריה מענדל אב"ד דק"ק יעריסלב.

*

מילדיו של רבי משה, ידועים לנו אך ורק בנו, הגאון הקדוש רבי טוביה הכהן זי"ע, ששימש בקודש כאב"ד דק"ק שטעקטשין.

בנו, הוא הגאון המפורסם בדורו רבי משה הכהן חריף מווארשא, בעל "אגרת הקודש" שנדפס בספר הקדוש "דעת משה" – קאזניץ.

*

אחד מבניו של רבי טוביה הכהן משטעקטשין, היה הגאון הקדוש רבי חנוך הכהן מח"ס "יסוד אמונה ומדה ענוה" על התורה, שנדפס בווארשא בשנת תקפ"א, ויחוס המחבר מפורט בשער הספר: "בהרב המאור הגדול מהור"ר טובי' הכהן זצלה"ה, נכד הרב הגאון אמיתי איש אלקי בוצינא קדישא חסידא ופרישא מהור"ר משה זצלה"ה שהי' אב"ד בק"ק שדה חדש, נין ונכד הרב הגאון מופת הדור מוהר"ר צבי הירש זצ"ל שהי' אב"ד בק"ק זאריק".

- ב -

משפחת נכדו רבי ישעיהו זינגר

אחד מבניו של רבי משה חריף הכהן זינגער מווארשא הנ"ל, היה החסיד הנודע רבי ישעי' הכהן זינגער מקינצק, אביו של "הרב המאור הגדול חסידא קדישא דחילא ופרישא כק"ש הרב רבי שמואל זצ"ל מטאמשוב פלך לובלין", וחותנם של הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב זצ"ל, והרה"ק רבי ישראל יצחק מראדושיץ זצ"ל, [בן הרה"ק רבי ישכר בער - הסבא קדישא מראדושיץ זי"ע].

לראשונה, אנו מוצאים את שמו ואת יחוס משפחתו בהרחבה, בשער הספר "מגדים חדשים" על מסכת עבודה זרה, מאת הגאון רבי פינחס מנחם הכהן זינגער מווארשא שהיה אב"ד דק"ק לענטשין. ספרו נדפס בפיעטרקוב לפני מאה שנה בדיוק, בשנת: "נדפס מגדים חדשים הזה" – תר"ע לפ"ק.

*

ב"ויתילדו" מספר 71, פרסמנו לראשונה את הזיהוי של משפחת "זינגר" הכהנים, כצאצאי רבי משה הכהן משדה חדש דנן, וכי גם משפחת רבי ישעיה הכהן זינגער – חותנו של הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב-ירושלים זי"ע – נמנית עם צאצאי משפחה מיוחסת זו. שלא כפי שחישבו עד לאותה עת, בטעות, שמדובר ברבי ישעי' הכהן כ"ץ. דברינו פורסמו, והתקבלו בס"ד כקביעה מוגמרת ומשמחת בין צאצאי משפחות בידרמן – ברנשטיין ומינצברג – לדורותיהם, ואף כבר פורסמו בכתבי עת שונים, אם כי לא תמיד מסרו את השמועה בשם אומרה.

- ג -

המשפחות המסתעפות

לסיכום. משפחות רבות בימינו נמנים על צאצאי הרה"ק רבי משה הכהן משדה-חדש – תלמיד הבעש"ט זי"ע. בתוכם, ענפים ממשפחות:

אברמוביץ, אורנבך, בידרמן, גרובייס, הגר, הנדלר, זינגער, חנס, לידר, ליכטנשטיין [מפשעדבורז], מינצברג, פיונטיקובסקי, פרידמן, צוקער [הגה"ח רבי שמואל מאיר צוקער, שהיה בנו של הגאון רבי שמשון צוקער אב"ד דק"ק זוואלין], רוטבלט, ועוד.

משפחות רבות בימינו, נמנים עם צאצאי נינו רבי משה חריף הכהן זינגער מווארשא הנ"ל. מהם משפחות: לנדשטיין, [צאצאי רבי צבי הירש לנדשטיין, אחי אמו של מרן ה"שפת אמת" מגור זי"ע]. אדלר, [צאצאי רבי יעקב יוקל הכהן אדלר], נייפלד [מזוואלין], רוזנברג, שיינפלד, טננבוים, ועוד.


פרק ג

משפחת "פולנסקי" והמסתעף

מאבות המשפחה: רבי שמעריל מווארחיבקא, תלמיד הבעש"ט

- א -

רבי שמעריל מווארחיבקה

אחד המיוחדים שבין גדולי חבורתא קדישתא של מרן הבעש"ט זי"ע, אשר אף הנהיג בעצמו עדה קדושה, היה הרה"ק רבי שמריהו שמעריל – ה"מגיד מישרים" מווארחיבקא זי"ע.

תחילה, התפרנס בהרחבה, בהיותו סוחר מצליח. ברם, רבו הקדוש הבעש"ט זי"ע, בחר עבורו בן זכר במקום העשירות, ומברכת קדשו נולד בנו הרה"ק רבי דניאל דוד זי"ד – ראה להלן בהמשך.

או אז קיבל עליו את המגידות בק"ק ווארחיבקא. תקופה מסויימת שימש כמורה צדק בק"ק סאווראן. מרגלא בפומיה, ש"קודם ביאת משיח צדקנו, יסתלקו כל האותות והמופתים וניסים הגלויים והמפורסמים הממשיכים ומתלהבים את לב האדם לעבודתו ית', ואין מחיה נפש רק מי שיאחז באמונה".

נפטר ביום ב' לחודש כסלו שנת תקל"ו.

- ב -

בניו וצאצאיו

מילדיו, ידועים להו:

א] בנו, הרה"ק רבי דניאל דוד זי"ע. נולד כאמור – בברכת רבו הבעש"ט זי"ע. היה מרואי פני המלך – מרן הבעש"ט. לימים, שימש כאב"ד דק"ק טשיטשילניק. צאצאיו – ראה בהמשך.

ב] בנו, רבי יוסף פרידל. אין לנו ידע אודותיו. נפטר בשנת תקנ"א. [אין הוא הרה"ק רבי פרידל מבראד, חברו של הרה"ק רבי מנחם מענדיל מפרימישלאן, שעלה לא"י בשנת תקכ"ה, ונפטר לפני שנת תקמ"ג. בנו, רבי פאליק - מוזכר ב"אמרי פינח"ס. רבי יעקב יוסף מפולנאה התפעל מאד מתפילתו, ואמר: ראיתם את רבי פרידל, בעל הבית מבראד, איך תפלתו הולכת"].

ג] חתנו, הרה"ק רבי יהושע פאליק הכהן – אב"ד דק"ק טשיטשילניק, צאצא ישיר עד הגאון המפורסם רבי יהושע פאלק ב"ר אלכסנדר הכהן מלבוב – בעל הסמ"ע. רבי פאליק היה אף הוא מגדולי תלמידי מרן הבעש"ט זי"ע, ומהראשונים שדבקו בו. הוא זה שהעיד בשם רבי אברהם מדוביסאר, על רעידתו המפורסמת של רבם הקדוש בעת התפילה. כיהן כרב בק"ק קישינוב, ולימים – כאב"ד דק"ק טשישילניק. בשנות "הבריחה", ברח לקרים, יחד עם רבי יוסף אשכנזי – הש"ץ של הבעש"ט. נפטר בשנת תקמ"ב.

- ג -

צאצאי בנו רבי דניאל דוד מטשישילניק

אין לנו לעת עתה פרטים ביוגרפיים נוספים על רבי דניאל דוד הנ"ל. ברם, גם הוא זכה כיתר תלמידי הבעש"ט זי"ע, ושושלת מלכים גדולה יצא מחלציו. ראה במסגרת מיוחדת אודות כתב יד קדשו.

מילדיו, ידועים לנו אך ורק אחד מחתניו, ה"ה הרה"ק רבי אהרן מקאלניבלט זי"ע, מאבות שושלת "קאלניבלט" המפוארת, שהתקיימה זמן רב. גם אודות שושלת זו אין בידינו פרטים רבים, ונשמח לקבל מידע מציבור הקוראים שיחיו, אודותם ואודות צאצאיהם.

אביו של רבי אהרן מקאלניבלאט, היה אף הוא מתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע, ה"ה הרה"ק רבי שמואל פולונסקי – אב"ד דק"ק קאלניבלאט. רבו הקדוש העיד עליו: "דמו יקר מאד, שהוא משומר עוד מששת ימי בראשית". רבי שמואל היה חתנו של הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע – אף הוא מתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע. רבי אהרן נפטר ביום כ"ב לחודש אדר שנת תקצ"א.

*

יש לנו השערה בלתי פתורה סופית עדיין, המצויה בעיצומה של מחקר, שעל צאצאי רבי דניאל דוד נמנה גם הרה"צ רבי דניאל דוד קיצעס, בן רבי חיים נחמן דוב קיצעס מטבריה, מצאצאי הרה"ק רבי זאב וואלף קיצעס ממעזיבוז זי"ע – אף הוא מתלמידי הבעש"ט זי"ע.

- ד -

משפחת ויינגרטן – שושלת ליבישוב

מחשובי צאצאיו של רבי שמעריל מוורחיבקא, הוא הרה"ק רבי שמריהו (שמעריל) ויינגארטען – אבי שושלת ליבישוב זי"ע. רבי שמריהו, היה בנו של הרה"ק רבי אברהם אבא יוסף מסורוקא זי"ע, שהיה בנו של ה"מגיד מישרים" מקוריץ – הרה"ק רבי שמחה [ולא: שמריהו] זי"ע, שהיה חתנו של הגאון רבי יצחק אייזנשטאט, שהיה מצאצאי ה"חכם צבי".

נקרא על שם זקינו הרה"ק רבי שמריהו (שמעריל) מוורחיבקא זי"ע. אביו, רבי אברהם אבא גדל ביתמותו בביתו של רבי שמעריל, ובהגיעו לפרקו השיא לו את נכדתו – בתו של חתנו הרה"ק רבי יהושע פאליק הכהן מטשיטשילניק.

רבי שמריהו מליבישוב, נשא את בתו של הרה"ק רבי דוד הלוי – המגיד מסטעפין זי"ע – אף הוא מתמידי מרן הבעש"ט זי"ע, חתנו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע – אף הוא מתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע.

לימים, נתמנה לרבה של קוברין. משנת תקס"ב, אדמו"ר בליבישוב, בה כיהן גם כרב. חסידיו נאמדו באלפי איש. נפטר ביום א' בתמוז, שנת תר"ו.

מצאצאיו, ידועים לנו: א. בנו, הרה"ק רבי יחיאל מיכל מיאנוב זי"ע. חתן רבי חיים הכהן אב"ד פינסק. נפטר כ"ד סיון תרכ"ה. ב. בנו, הרה"ק רבי אברהם אבא יוסף מיאנוב זי"ע, חתן רבי יחזקאל כהן מיאמפאלי. שימש כרב ביאנוב ובליבישוב. נפטר בי"ח תמוז תרכ"א ומנו"כ בפינסק. ג. הרבנית מרת חנה יענטא ע"ה, אשת "רבי שלמה בן רבי מרדכי". אין לנו שום ידיעה אודותיו.


- ה -

משפחת "פולנסקי" – שושלת קאלניבלאט

מילדי רבי אהרן פולנסקי ידועים לנו אך ורק בנו, הרה"ק רבי אליהו פנחס פולונסקי מקאלניבלאט זי"ע, חתנו של הרה"ק רבי אריה לייב מבענדר בן הרה"ק רבי שמעון שלמה המגיד מסאווראן זי"ע.

מצאצאי רבי אליהו פינחס ידועים לנו:

א] רבי דוד שמואל פולנסקי, חתנו של הרה"ק רבי אליעזר ליבר מקאדני, אביו של הרה"ק רבי לוי יצחק מניגרשט.

ב] רבי מנחם נחום פולנסקי מקאלניבלאט, חתנו של הרה"ק רבי אריה לייב מליטין, בנו של הרה"ק רבי חנינא ליפא מחמלניק – אף הוא מתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע.

בנו של רבי נחום – הוא הגאון רבי אברהם יצחק פולנסקי מקאלניבלאט, אביו של הגאון המפורסם רבי שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל – רבה של טעפליק.

- ו -

המשפחות המסתעפות

לסיכום. משפחות רבות בימינו נמנים על צאצאי הרה"ק רבי שמעריל מוורחיבקא – תלמיד הבעש"ט זי"ע. בתוכם, ענפים ממשפחות:

דייטש, ויינגרטן, ז"ק, ליפסון [ראה: "מצור דבש" בהקדמה], לנדמן, לרנר, מיכלאוויטש, פולנסקי, צימרינג, רבינוביץ, ועוד.

פרק ד

משפחת "מרגליות" והמסתעף

אבי המשפחה: רבי מאיר מרגליות בעל ה"מאיר נתיבים", תלמיד הבעש"ט

- א -

רבי מאיר מרגליות מאוסטרהא

מהמובחרים שבתלמידי מרן הבעש"ט זי"ע, היה הרה"ק רבי מאיר מרגליות מאוסטרהא, בעל ה"מאיר נתיבים" זי"ע, בנו של רבי צבי הירש מרגליות – אב"ד דק"ק יאזלוויץ.

בעל ה"מאיר נתיבים" זי"ע, היה אב"ד דק"ק האראדענקא, ולאחר מכן – אב"ד דגליל לבוב. בשנת תקל"ז, כשנפטר הגאון רבי אברהם משולם אשכנזי זי"ע, בנו של ה"חכם צבי" זי"ע, נתקבל ה"מאיר נתיבים" לאב"ד ור"מ דק"ק אוסטרהא.

בנגלה, היה תלמידם של הגאון רבי אברהם ברודא – בעל "אשל אברהם", ועיקר לימודו היה אצל דודו – ולימים – חותנו בזיווג שני, הגאון הקדוש רבי ארי' לייבוש אויערבאך – אב"ד דק"ק סטאניסלאב. תקופה ניכרת, למד בקלויז המפורסם של "חכמי בראד", יחד עם גאוני הדור: ה"נודע ביהודה", הגאון הקדוש רבי גרשון קיטובר, ועוד.

נפטר ביום י' באייר שנת תק"ן. וכך נוסח מצבתו: פ"נ / הרים המצנפת ונפלה העטרה / בחודש השני בעשרה / שנת תק"ן לפ"ק / כבוד אדונינו מורינו ורבינו מאור הגולה הגאון המפורסם מופת הדור החריף ודרשן הגדול בוצינא קדישא איש אלקים עניו וסופר באמרי שפר והניח ברכה לדור דורים בעשות ספרים ספר אור עולם ושאר ספרים / כבוד רבינו מאיר בהגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל מרגליות / אב"ד ור"מ דגליל לבוב / ופה ק"ק אוסטרהא והגליל.

מלבד ספרו המפורסם: שאלות ותשובות "מאיר נתיבים" – ב' חלקים, חיבר ג"כ דרושים נפלאים על התורה, וחידושים עמוקים על סוגיות הש"ס. כמו כן חיבר ספר הדרך הישר והטוב הנ"ל, על ארבעה חלקי השו"ע, בצורת שיר, ומשולב בו פירוש מאת בנו הגאון רבי יוסף נחמן מרגליות אבד"ק פולנאה. כן חיבר ספר "כתנות אור" – על תרי"ג מצוות, ע"פ שיר, ומשולב בו פירוש מאת בנו הגאון רבי בצלאל מרגליות אבד"ק אוסטרהא. ספר "סוד יכין ובועז" – ע"ד הקבלה והחסידות, ובה גם צוואה שכתב לדורות אחריו.

- ב -

"אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא"

ה"מאיר נתיבים" היה מראשוני תלמידי מרן הבעש"ט זי"ע, וכפי שהבאנו בענין זה בראש מאמרינו את דברי הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע בספרו "נתיב מצוותיך" [שביל התורה, ש"א], שמביא שם דבר פלא: "מרן הבעש"ט אמר שנשמתו לא רצתה לירד לזה העולם, מפני הנחשים השרפים שיש בכל דור, שלא יוכלו לקום מפניהם חלילה, שלא יחלישו דעתו כל כך עד שיתבטל חלילה. ונתנו לו ששים גיבורים נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון מוהר"ר מאיר נתיבים וכדומה"…

בנו – רבי בצלאל, כותב בהסכמתו לספר שבחי הבעל שם טוב, "וכפי ששמעתי מפה קודש אדוני אבי מ"ו הגאון החריף החסיד רבן של כל בני הגולה זצללה"ה, שהוא היה בילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלא בפומי' דר' מאיר, שהרבה סיפר בשבחו"…

וראה בספרו "סוד יכין ובועז" הנ"ל, "יחשוב קודם הלימוד מחשבה נכונה שמכין את עצמו ללמוד לשמה בלי שום כוונה זרה, וכאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב… ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעש"ט תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, ידעתי נאמנה שזה היה הנהגותיו בקדושה וטהרה ברוב חסידות ופרישות"…

*

בספרי התולדות מובא בהרחבה כיצד התקרבו ה"מאיר נתיבים" ואחיו הרה"ק רבי יצחק דוב מרגליות אבד"ק יזלביץ – אל מרן הבעש"ט זי"ע. פעם אמר להם רבם ברוב חיבתו אליהם: בניי, אתם חביבים לי מאוד, איזה חטיבה שתבחרו, אעשה לכם. ויענו האחים הקדושים: מה שטוב בעיני רבינו, יעשה. והשיב להם: יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כיתבו שמותיכם ושם אמכם באיזה ברכה שתרצו. וכתבו בברכת שומע תפילה את שמם ושם אביהם ואמם.

- ג -

המשפחות המסתעפות

משפחות רבות בימינו נמנים על צאצאי הרה"ק בעל ה"מאיר נתיבים – תלמיד הבעש"ט זי"ע. בתוכם, ענפים ממשפחות:

בלום, גוטרמן, גולדקנופף, הלברשטאם, ויינברג, וילהלם, ורנר, זילברברג, חנס, לודמיר, לוריא, לידר, מינצברג, מרגליות, קמפינסקי, קעניג, רוזנטל, רושגולד, רפפורט, שור, ועוד.

פרק ה

משפחת "ליפסון" והמסתעף

מאבות המשפחה: רבי חנינא ליפא מחמעלניק, תלמיד הבעש"ט

- א -

רבי חנינא ליפא מחמעלניק, מבני היכלא

אחד מבני היכלא קדישא, היה הרה"ק רבי חנינא ליפא מחמעלניק זי"ע. "רב חסיד וקדוש, חד מתלמידי רבינו הבעש"ט נבג"מ", ["שם הגדולים החדש", אות ל' סימן צ"ז].

הוא זה אשר רמז בקדשו את שם רבו הקדוש בתרגום אונקלוס. וכה אמר: "איתא באגרת הקודש של הבעש"ט זללה"ה הנדפס בספר הקדוש של הרב מפולנאי ע"ה, ששאל למשיח: אימתי אתי מר, והשיב: כשיתגלה תורתך ויפוצו מעינותיך חוצה, עיין שם. וזה יש לומר שמרומז בפסוק: 'ובני ישראל יוצאים' מן הגלות, 'בריש גלי', ברי"ש – ראשי תיבות ר'בי י'שראל ב'על ש'ם, 'גלי' – היינו, כשיתגלה תורתו ויפוצו מעינותיו, אז 'יפקון מן גלותא', והבן". [דגל מחנה אפרים, וארא].

מאמרים נוספים בשמו, ראה ב"משנת חסידים", מערכת "שפתי צדיק". כמו כן, בספר הקדוש "בת עין", אנו מוצאים מאמר מופלא שנאמר בשמו, על ידי אביו של ה"בת עין", ה"ה הרה"ק רבי דוד אויערבאך מחמעלניק זי"ע. [ויפה העיר הרב יהושע מונדשיין במכתבו ב"נחלת צבי" שמאמר זה נכפל בספרו של ה"בת עין", באחת - בשמו של רבי ליפא, ובשני - בשם רבי ליבר, ויתכן שהנכון הוא רבי ליפא שדר אף בחמעלניק, מקום מגורי אבי ה"בת עין"].

*

אין לנו מידע רב אודותיו, מלבד מה שמצאנו לאחרונה במגילת יוחסין, שחותנו היה רבי משה מאיר ליפשיץ מחמעלניק, שהיה מצאצאי הגאון המפורסם רבי שלום שכנא מלובלין זי"ע, חותנו של הרמ"א. [ראה ב"צור חוצבתם" שבספר "חיים שיש בהם", שנערך ע"י ידידינו חוקר היוחסין הרב דוב בעריש וועבער הי"ו].

- ב -

מצאצאי משפחתו

אין לנו מידע מושלם על משפחתו וצאצאיו. ברם, ידוע לנו על בנו ידוע לנו על בנו הרה"ק רבי אריה לייב ליפסון מליטין, שהיה חתנו של הרה"ק רבי פאליק הכהן אב"ד דק"ק טשיטשילניק הנ"ל.

יש רושמים את הרה"ק רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב – ה"דגל מחנה אפרים" זי"ע, כחתנו של הרה"ק רבי ליפא מחמעלניק זי"ע, אלא שבספרו (וארא, ד"ה כבד) הוא מכנהו "מחתני". כיום, ברור שהוא היה מחותנו בכך שהיה חותן בנו – ראה בהמשך. [וראה ספר "אור כי טוב", הרב שלום גפנר, ירושלים תשנ"ט, חלק התולדות, עמוד י', הערה י"ד. וראה עוד ב"ויתילדו" - 30, מש"כ בענין זה].

*

מצאצאיו המפורסמים של רבי ליפא מחמעלניק, הוא הרה"ק רבי יעקב יחיאל [אשכנזי] מקאריץ זי"ע, בנו של הרה"ק בעל ה"דגל מחנה אפרים" מסאדילקוב זי"ע, שמתואר בפי הרה"ק רבי יעקב יצחק – ה"חוזה" מלובלין זי"ע, בהסכמתו לספר "דגל מחנה אפרים": הרב הצדיק בוצינא קדישא מוהר"ר יעקב יחיאל". רבי יעקב יחיאל נשא את בתו של רבי ליפא – הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה.

- ג -

תיקון טעות באחד מענפי המשפחה

כאן המקום לתקן יחוס משובש ונפוץ, שגם אנו טעינו בבו תחילה וכך רשמנו במאמרינו ב"ויתלדו". אולם, לאור מידע חדש שהגיע ל"מאגר היוחסין" שלנו, ולאחר מחקר מקיף, גילינו על הטעות. הבירור נעשה על ידינו בין שתי משפחות שונות. האחת – נכדי רבי מנחם מנדל – אב"ד דק"ק בעהרמעט, והשניה – אצל נכדי רבי יעקב – אב"ד דק"ק דיליטין, [כ"ק אדמו''ר מטשערנוביל ארה''ב שליט"א].

על פי המקובל עד היום, היה הרה"ק רבי יוסף יוסקא שפירא משפיטובקא זי"ע, [בן הרה"ק רבי יהודה מאיר שפירא משפיטובקא בנו של הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע], חתנו של הרה"ק רבי יצחק מקאליס, בנו של בעל ה"דגל מחנה אפרים" זי"ע.

ברם, אין הדברים נכונים. ולאחר מחקר נוסף – וכנ"ל, אנו יודעים קרוב לוודאי שהוא היה חתנו של "אחיו" של רבי יצחק ולא שלו עצמו, ה"ה הרה"ק רבי יעקב יחיאל [אשכנזי] מקאריץ זי"ע, שהיה חתנו של הרה"ק רבי חנינא ליפא מחמעלניק זי"ע.

- ד -

המשפחות המסתעפות

משפחות רבות בימינו נמנים על צאצאי הרה"ק רבי חנינא ליפא מחמעלניק – תלמיד הבעש"ט זי"ע. בתוכם, ענפים ממשפחות: דכנר, הגר, חנס, טברסקי [טשרנאביל], ועוד.

-  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -


רבי דניאל דוד מטשישילניק

בירור זהותו של השואל "רבי דוד" בתשובת ה"בית אפרים" זצ"ל

בשו"ת "בית אפרים" חלק יורה דעה סימן כ"ד, שנדפס בלבוב בשנת תקע"ח, משיב המחבר הגאון המפורסם רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי – ה"מטה אפרים", בשאלה אודות אופן הסרת הסירכות על ידי השוחטים. "רב שלום וברכה, ברבי' והמשכה, לכבוד אהובי הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסים מוהר"ר דוד נ"י לנצח בצל צח".

ההנחה הראשונה אומרת, כי אין לנו אפשרות לבדוק מי הוא רבי דוד זה – ידידו של ה"בית אפרים", שאליו ממוען מכתב תשובה זה.

*

ברם. ברוך שמסר עולמו לשומרים. לפנינו, מסמך המתפרסם כאן בפרסום ראשון, מתוך כתב היד עצמו שהעתק ממנה נשלח לבירור זהות הכותב אל "המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל", לאחר זיהוי ופיענוח אוטנטיות כתב היד על ידי ידידינו הגה"ח רבי יצחק ישעי' וייס שליט"א, ראש בית הוראה "נוה אחיעזר" בני ברק, ועורך הקובץ המפורסם "צפונות".

עם סיום המלאכה אשר לפנינו, נתגלה לנו במלוא הודו והדרו אחד מרואי פני המלך מרן הבעל שם טוב זי"ע, ה"ה הרה"ק רבי דניאל דוד מטשישילניק זי"ע, אשר נולד בברכת קדשו של רבו הקדוש זי"ע, כאשר ברך את אביו הרה"ק רבי שמריהו מווארחיווקא זי"ע, ואשר ללא ספק הוא הוא "הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסים מוהר"ר דוד נ"י".

מתיאוריו של אותו גאון, המתייחס אליו ביותרת הכבוד, ומתארו בספרו "המאור הגדול, החריף ובקי, המפורסם", ניכר שהיה מגדולי גאוני דורו המפורסמים.

בכתב היד שלפנינו, פונה רבי דניאל דוד בשאלתו אל ה"בית אפרים", אודות אופן הסרת הסירכות על ידי השוחטים. בסיום המכתב הוא חותם בזה"ל: "א"ד דניאל דוד בהרב מ"ה שמרי' שמעריל זללה"ה החו' פה ק"ק טשטשלניק".

*

כתב היד שלפנינו, הוא מתוך תכריך כתבי יד שנתגלה בימינו, ובהם אוצר המנוצר של שאלות ותשובות ומשא ומתן בין הגאון בעל ה"בית אפרים", ובין חכמי דורו. על גלגוליו של תכריך כתבים זה, ועל חשיפת האוצרות שהתגלו בהם, אין אנו רשאים עדיין. במאמר נפלא העומד להתפרסם בקרוב אי"ה, שבו נפרוש לפני הקוראים עשרות כתבי יד, גלגוליהם וגילוייהם, נייחד מקום נכבד גם אודות כתב היד דנן בעהשי"ת.

-  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -  -

משפחות צאצאי מרן הבעש"ט

במאמרינו "ויתילדו", ערכנו כעשרה מאמרים לרשימת צאצאי מרן הבעש"ט זי"ע. כמו כן, הרחבנו רבות בבירורים אודות צאצאים שאין ידוע כיצד הוא פירוט סדר היחס, בין שמונים וארבע המאמרים שפורסמו עד כה.

ואלה הם המשפחות המסתעפות מצאצאי הבעש"ט זי"ע, עד ימינו אנו:

אדלר, אוורבוך/אויערבאך, אייזן, אשכנזי, באב"ד, בומבך, בידרמן, בראנפמאן, ברב, ברים, ברנשטיין, ברסקי, ברקוביץ, ברשנסקי, גוטליב, גוטמן, גולדנברג, גולדשטיין, גיטרמן, גיטרמן, גרוסמן, גרינפעלד, דוקטורוביץ, דייטש, דרוהביטשר, דריימן, הגר, הורביץ, הורודצקי, הלמן, הלפרין, וואלאך, וואליס, ויזניצר, ויינבער, וקס, וקשטיין, ורטהיים, זילברברג, זילברפרב, זסלבסקי, חנה'לס, חנס, טברסקי, יעקובוביץ, יפה, כהנא, לובריר, ליבאוונא, ליברזון, ליברמן, לידזברסקי, ליובארסקי, לייפר, למבערסקי, לעטיך, לערנער, מאנדעל, מודובסקי, מונזון, מושרסקי, מרבינו-קויפמן, מרגליות, נכד, סגל, ספרד, ערערא, פיטשניק, פיש, פרידמן, פרל, פרנקל, פרנקל-תאומים, קנופף, קרמר, קרסינסקי, רבין, רבינוביץ, רובין, רוזנבוים, רוזנשטיין, רפפורט, שארר, שובל [מזאלקאווא], שור, שטאובר, שיליץ, שכטר, שניאורסון, שפירא, ועוד.

יתכן שהחסרנו משפחות מיוחסות השייכים לרשימה זו, נשמח להתעדכן, ולהשלים אי"ה במאמרים הבאים.

___________________________

2 תגובות
  1. מנדל כהן permalink

    למה המשפחה ברנדווין לא מופיעה פה

  2. אורית לביא permalink

    מנדל:
    אשמח אם תפרט יותר את שאלתך.

    אורית