אחיינכם עומד להינשא, ואתם רוצים להגיש לו עץ משפחה במתנה?
קרוביכם הולכים ומתבגרים, ואתם חוששים כי המידע המשפחתי הידוע להם יאבד עמם לעד?
תמיד רציתם לדעת מי היו סבי-סבי-סביכם, אך לא התפניתם לחקור זאת?

הצעד הראשון הוא להתחיל קרוב, בבית. או בבית ההורים / הדודים / וגם אצל בני משפחה שכבר שנים לא פגשתם. מנסיוני, אנשים נוטים לדלג על שלב זה, ולעתים – לאחר שמושקעים מאמצים רבים באיתור מידע ברחבי העולם – מתגלה שהפתרון לתעלומה נמצא במגרה השלישית בארון של דודה צילה.

אם התמזל מזלכם ועדיין ניתן לשוחח עם זקני השבט וזקנותיו, הקפידו לא לדלג על שאלות "טכניות", שחשיבותן תתברר בשלבי המחקר הבאים. אם הדוד אמר ש"אנחנו היינו מצ'רנוביץ" – האם באמת הם היו מעיר זו, או מעיר קטנה לא הרחק משם?

ואם המקום אינו מוכר, נסו לברר – האם היה על גדת נהר, או בלבד היער? מה היתה העיר הגדולה אליה נסעו "לעשות סידורים"? בעולם הישן נטול מאגרי מידע ממוחשבים, המידע נשמר בכל עיר ואזור בנפרד, והצלחת המחקר בהמשך תלויה בזיהוי נכון של מקום המוצא.

באותו אופן, חשוב מאד לנסות לתארך מועדים חשובים בקורות המשפחה. גם אם תאריך הלידה אינו ידוע, בדרך כלל ניתן למצוא רמזים שיאפשרו לקבע טווח זמנים אפשרי – החל משנה שנרקמה על טלית בר המצווה, ועד "סבתא נפטרה בדיוק כשרציתי לנסוע לעיר אחרת ללימודים גבוהים".

בשיחות עם בני משפחה, אל תדלגו על איש. מנסיוני, לעתים קרובות דווקא הבן דוד "הפחות מוצלח", היה סבלן וקשוב לספורי הדורות הקודמים, ואוצר יותר ידע מכל האחרים.