"לבעל בית מגורי אבי היתה נכדה נאה, אמי לעתיד, ובמהרה החל רומן בין הלבלר הצעיר ונכדת הנגיד. נישואין בין ילידת לודז', בת למשפחה חסידית מיוחסת, למהגר עממי שזה מקרוב בא – לא יכלו לבוא בחשבון. לכן הזוג הרומנטי ברח מהבית, עבר את גבול גרמניה ושם נישאו. בפולין הקונגרסאית שום רב לא היה מקדש את נישואיהם, מאימת העימות עם המשפחה הענפה והתקיפה".

כך כתב אבי בזיכרונותיו, מקמץ בשמות מחד, ומפליג בתיאורי הסביבה הכלכלית-חברתית בפולין ארץ מוצאו, מאידך.

כחובבת מסמכים מילדותי, ידעתי את שמה הפרטי של סבתא – כפי שהופיע בתעודת הזהות של אבא – ותו לא. עם המידע המועט הזה, שאף שמות האנשים לא מצוינים בו, יצאתי למסע המרתק של חקר שורשי סבתי. מיהו הנגיד, בעל בתים בלודז' באותם ימים? ומיהי המשפחה החסידית המיוחסת?

תחנת הקמח של סב סבי

טחנת הקמח של סב סבי (רודניקי סנדומיירסקי, פולין 2004)

כשלושים שנה לאחר שכתב אבא את הדברים, זהותו של הנגיד ידועה, ושורשיה של סבתי פרוסים לפני עד המאה ה-16. וגם ענפים אחרים פרוסים עתה לפני, על שלל הדמויות שבהם: מבריח גבולות, לוחמת נועזת בגטו ורשה, פועל יומי קשה-יום, בעל טחנת קמח, פרופ´ למזרחנות שהתנצר, "מלך הכותנה" ששמו נודע ברחבי פולין, אשת יערן שהצליחה לביית פלוגת קוזאקים, רבנים ידועי שם ורבנים ששמם לא יצא לפניהם, אילי הון קשי-לב – איש איש וסיפורו, כולם נגלו לי לראשונה במהלך המחקר.

בעקבות ההצלחה במחקר המשפחתי, החלו לפנות אלי רבים בבקשות לסיוע במחקר ובייעוץ. בהדרגה הפכה הגנאלוגיה לעיסוקי העיקרי, והיא עבורי הגשמת חלום. איני יכולה לחשוב על מקצוע אחר המשלב יכולת אנליטית גבוהה מחד, ומגע אנושי מאידך. בתווך בין קטבים אלה משולבים ידע היסטורי וסקרנות גיאוגרפית, יכולת בלשנית תרתי-משמע, כישורי ניהול ואירגון, דיווח וסיפור.

ולעוד דברים אישיים